אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתךםןףץ
אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתךםןףץ
אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתךםןףץ
דוד ליבּרֶה היא משפחת פונטים חינמית ופתוחה שנוצרה על פי אות דוד הקלאסית ופורצת־הדרך, בעיצובו של איתמר דוד.
The David Libre type family is a free and open version of the classic David Hebrew typeface, designed by Ismar David.
איתמר דוד (1910–1996) עלה לארץ מגרמניה ב-1932 לאחר שזכה בתחרות לעיצוב ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל. המפגש של דוד, סטודנט מצטיין לציור ולאמנות הכתב בארץ מולדתו, עם נופי הארץ ועם הטמפרמנט החלוצי, הותיר בו רושם עמוק. כעת הוא שאף לנתק את סגנונו המובחן מהשפעות מערביות ולבססו בעיקר על העברית היהודית־מזרחית העתיקה. את סגנון האותיות החדש החל לבדוק בדברי הדפוס שעיצב בסטודיו שהקים, ואפשר לראות וריאציות שלו בכרזות ובשטרות הזמניים שעיצב.
כעבור שנים אחדות החל דוד לעבוד על אות דפוס שתזקק את הסגנון שפיתח לשימושים תכופים יותר, כמו ספרים ועיתונים, וכך יצר סקיצות למשפחת פונטים רחבה, בשאיפה ליצור פונט מגוון ומאורגן כמו בלטינית. ב-1947 נחתם הסכם עם חברת Intertype האמריקאית לייצור האות, וב-1954 יצאו האותיות הראשונות באות דוד, במשקלים קל וכבד.
צבי נרקיס, שנחשב לגדול מעצבי האותיות בהיסטוריה הקצרה של העברית החדשה, כתב במאמרו שמכל אותיות הדפוס, שנראו לו רחוקות מן התנועה והקצב של כתב היד, רק באותיות דוד הוא התאהב ״ממבט ראשון״. אפשר להניח שאותיות נרקיס, שנוצרו גם הן על בסיס קליגרפי מובהק, נשענות על הרעיונות שהוצגו לראשונה באות דוד.
דווקא העדנה המחודשת שזכתה לה אות דוד בשנות ה-90 לא היתה בחסות ההתאמה האחרונה שבוצעה לה ב-1984, ושבה היה מעורב המעצב, אלא נעשתה על פי גרסה מעוותת שלה שנוצרה למערכת ההפעלה ״חלונות״, שבגרסה העברית שלה הייתה ״דוד״ ברירת המחדל. בעשור זה אף הפכה לאות הרשמית של פרוטוקולי והחלטות בתי המשפט בישראל.
גרסה דיגיטלית חדשה ונאמנה למקור בשם ״דוד חדש״ יצאה ב-2012, ולראשונה כללה את כל מנעד הסגנונות והמשקלים על פי הסקיצות המקוריות שצייר דוד בשנות ה־30. כשניגשנו לעבוד על הגרסה הפתוחה של דוד היה ברור שנתבסס על הדיגיטציה הזו, ואכן רכשו בגוגל את הזכויות על משקלי האות הסטנדרטית ופתחו את רישיון השימוש. לאחר תהליך עבודה, שכלל התאמות ריווח וסימנים שונים – סימן ה־₪ למשל עוצב מחדש, והוספת אותיות לטיניות מהפונט הפתוח Gentium – שוחררה האות תחת השם דוד ליבְּרֶה.
Ismar David (1910–1996) emmigrated in 1932 to Eretz Israel from Germany, after winning a design competition organized by the Jewish National Fund. After encountering the local landscapes and the spirit of pioneering, David, a gifted art and calligraphy student in his homeland, was deeply moved. He then wished to free himself from western influences and to base his writing style on the ancient Eastern-Jewish Hebrew style. He started testing his lettering style by incorporating it into his work as a graphic designer, and variations of his writing style can be seen in early posters and various documents he had designed for the nascent State of Israel.
After spending a few years in Israel, David wished to distill his writing style in the form of a body text typeface meant for everyday use, like books and newspapers. He then prepared sketches for an expansive font family, aspiring to create a stylistically diverse, organized typeface as was available in the Latin world. In 1947 a contract was signed with the Intertype Corporation for the manufacture of the type, and in 1954 the first types were published, in light and heavy weights.
During the 1990s the typeface enjoyed a sudden surge in popularity, when a deformed digitization of it was included as the Hebrew default in the Windows operating system.During that decade, the type became the official correspondence font of the Israeli court system.
A more accurately executed digitization of David Hebrew was issued in 2012 by Linotype under the name David Hadash, which offered the entire spectrum of styles envisioned by David – including an unreleased monolinear style.
For the David Libre project, we based the fonts on the David Hadash Formal style. Several adjustments were made, i.e. the sheqel (₪) symbol was slightly altered. It was important to keep the typeface as close to to the original designs and intentions as possible, including the original spacing and the way tracking is kept between different weights (each letter block maintains the same width throughout the typeface).
פונט דוד ליברֶה נבנה ע״י מאיר סדן, ומבוסס על אות דוד מאת איתמר דוד. תודה לדייב קרוסלנד ועומר זיו מפרויקט Google Fonts, ולהלן ברנדשאפט על הסיוע וההכוונה בתהליך העבודה.
David Libre was built by Meir Sadan,and is based on David Hebrew by Ismar David. Thanks to Dave Crossland and Omer Ziv from Google Fonts, and to Helen Brandshaft for her assistance and guidance.